תכירי את אחד הגנבים השקטים ביותר בעסק שלך:
הפרפקציוניזם.
הוא לא שובר חלונות, הוא לא מרעיש.
הוא דווקא מאוד מנומס:
הוא לוחש לך "עוד לא עכשיו",
"שנייה, תתכונני עוד קצת",
"את רק צריכה עוד טיפה ביטחון"…
ופתאום עברו שלושה חודשים –
והוידאו ההוא שרצית לצלם? עדיין רק רעיון בפתקיות.
למה זה קורה?
כי פרפקציוניזם זה לא רק "אני אוהבת דיוק".
זה מנגנון הגנה.
הוא נועד לשמור עלייך מפני כישלון, מבוכה, שיפוטיות.
הבעיה?
שהוא גם שומר אותך רחוקה ממה שאת באמת רוצה:
להשפיע
להגיע ללקוחות הנכונים
להפסיק להתבזבז על תוכן שלא זז לשום מקום
איך זה נראה ביומיום?
את כותבת סקריפט… ואז עורכת… ואז משכתלת… ואז לא מצלמת
את מצלמת… אבל לא מעלה כי "אפשר יותר טוב"
את מצלמת, עורכת, בודקת 100 פעם, מתייעצת – ואז מאבדת את החשק
וככל שאת משקיעה יותר – ככה הרף רק עולה.
עד שפתאום הוידאו שלך צריך להיות כמו של
"המשפיענית ההיא עם האולפן",
או "המאמנת עם העוקבים".
אבל העסק שלך לא צריך השוואות.
הוא צריך אותך – כמו שאת, עכשיו.
למה זה פוגע בעסק?
כי בזמן שאת מחכה להיות "מושלמת" –
הקהל שלך מחכה למישהי להיות איתה אמיתית.
אנשים לא קונים תוכן מלוטש.
הם קונים תחושת ביטחון שמישהי מבינה אותם,
מדברת איתם בגובה העיניים,
ויודעת על מה היא מדברת – גם אם זה לא עבר עריכה הוליוודית.
פרפקציוניזם גורם לך להיות "עוד אחת שכותבת פוסטים".
וידאו אותנטי – גורם לך להפוך לאנושית, נוגעת, מקצועית, זכירה.
ומה עושים עם זה?
1. קובעים גבול: לא שלמות – אלא שליחות
תשאלי את עצמך:
"האם הוידאו הזה משרת מישהי מהקהל שלי, גם אם הוא לא מושלם?"
אם התשובה היא כן – תעלי אותו. נקודה.
2. מתחילות מלמטה בכוונה
צלמי סרטון שאת בכוונה לא תנסי לשפר.
ממש תעשי תרגול שבו את מתאמנת על להחזיק מצלמה, לדבר – ולשחרר.
מבלי לשפוט, מבלי ללטש.
3. עובדות עם תסריט – אבל לא מהלכות לפי פסי רכבת
מותר שיהיה רעיון מסודר.
אבל את לא מקריאה טקסט.
את מדברת לאישה אמיתית. תכתבי בולטים – לא שורות.
4. לזכור: הסיפור שלך – שווה יותר מהביצוע שלך
אם יש לך מסר מהבטן, תובנה חזקה, שיתוף אישי –
זה מה שייזכר. לא אם האור היה בזווית קצת חדה מדי.
עוד דבר חשוב (שאף אחד לא אומר)
הרבה נשים שואלות:
"אבל איך אני יודעת אם זה באמת טוב – או שפשוט ויתרתי לעצמי?"
התשובה היא:
כשעשית את המאמץ להיות נוכחת, ברורה, מחוברת – עשית את שלך.
כשהמאמץ הוא "שיראו שאני טובה" – זה הפרפקציוניזם שדוחף, לא השליחות שלך.
לסיום
פרפקציוניזם זה לא בעיה טכנית.
זו שכבת הגנה שנולדה ממקום של אכפתיות.
אבל כשהוא מתחיל לגנוב ממך הזדמנויות, קשרים, לקוחות –
זה הזמן לעצור ולבחור אחרת.
ולפעמים?
הוידאו הלא־מושלם שאת חוששת להעלות –
הוא בדיוק מה שיגרום למישהי להגיד:
"דווקא בגלל שהיא לא מושלמת – אני סומכת עליה."