היוש,

קוראים לי אורנית ויטה ושנים ברחתי מהמצלמה. היה לי המון מה להגיד לעצמי על עצמי, והתירוצים למה לא להצטלם היו חזקים מאלו של למה כן.

לקח לי זמן לאזור אומץ ולהצטלם תמונה, גם אז היא היתה פורטרט (פנים) בלבד. זה נשמע מצחיק שאישה שמצלמת כבר 27 שנים א.נשים מתחמקת מצילום. לקח לי זמן להבין שמה שאני נואמת לאחרים תופס גם לגבי. לקח לי זמן לעמוד בבטחון מול המצלמה ולדבר, לשמוע את עצמי ולחיות עם זה בשלום.

כבר שנים אני מלווה בעלות עסקים לעמוד בבטחון מול המצלמה שלהן, ראיתי את ההשפעה על עסקים, את הקסם שקורה ברגע שהן מנקות את רעשי הרקע ומתמסרות לצילום ולקסם שקורה ברגע שכפתור ה REC נדלק.

ראיתי גם שיש הבדל ענק בין בעלי עסקים שנוכחים ברשת לבין כאלה שמסתתרים מאחרי תמונות סטוק או לא נוכחים כלל. לסרטונים יש השפעה ענקית על תהליכי השיווק שלנו, על הגדלת הקהילה שלנו, על המכירות שלנו.

סירטונים שיווקיים שינו לי את פני העסק ב-180 מעלות ממצב שאני כותבת אינסוף תוכן ומלקטת לקוחות אחד אחד, שאין לי מושג אם בכלל אפתח מחזור חדש

למצב בו יש לי שיטת עבודה ברורה, כזו שעוזרת לי לעמוד בבטחון מול המצלמה, לנקות את רעשי הרקע ופשוט לדייק את המסר שלי לקהל שלי.

השיטה הזו עזרה כבר ללא מעט נשים לעמוד בבטחון מול המצלמה, לאהוב את מה שהן רואות, להצטלם בבטחון ולהיות נוכחות בעסק שלהן >> מה שמשפיע באופן ישיר על ביסוס העסק שלהן כמותג ממש כמו העסקים הגדולים אליהם הן נושאות עיניים.